הסיפור המשפחתי

 תעודה זו ניתנה לסבא רבא שלי יעקב(נולד בשנת 1912 בפולין) כשעלה לארץ ישראל בשנת 1933. יעקב השתייך לתנועת הנוער הציונית "החלוץ המזרחי" ושם קיבל את הרעיון לעלות לארץ ישראל. בתקופה זו הבריטים שלטו בארץ ישראל, והם אישרו רק לזוגות נשואים לעלות לארץ, ולכן יעקב התחתן עם אישה שלא הכיר לפני כדי ששניהם יוכלו לעלות לארץ ולחיות שם. כמה חודשים לפני מועד הנסיעה שלהם לארץ, יעקב הכיר את הדס- אישתו לעתיד. השניים התאהבו, ויעקב הבטיח להדסה שכאשר היא תעלה לארץ הם יתחנו. בשנת 1933 יעקב עלה לארץ . תעודה זו ניתנה לו כנראה בורשה שבפולין, כמה חודשים לפני שעלה לארץ. יעקב נסע מאוגוסטוב שבפולין, שם גר, לעיר הנמל קונסטנצה שברומניה. לאחר שיעקב עלה לארץ הוא ו"אישתו" נפרדו וכאשר שהדסה עלתה לארץ(גם כן התחתנה עם מישהו רק בכדי להגיע לארץ) השניים נפגשו והתחתנו. הם חיו ברחובות עד שבשנת 1939  הם עזרו יחד עם "ברית חלוצים דתיים"(שמם בעבר היה "החלוץ המזרחי") בהקמת קיבוץ טירת צבי הנמצא בעמק בית שאן. שם הם חיו כמה שנים, שם נולד להם בנם מנחם(מנחם היה גם הבן הראשון שנולד בקיבוץ טירת צבי), עד שחיי הקיבוץ נמאסו עליהם והם החליטו לעבור לגדרה, הנמצאת באיזור השפלה, שם הם חיו והקימו משפחה 

ב12 במרץ 1947, כאשר יעקב היה בדרכו לבית הכנסת, הוא נקרא ע"י אנשי הפלמ"ח הגדרתיים לעזור להביא מעפילים על אוניה בשם שבתאי ליז'ינצקי לחוף, ובתקופה זו הבריטים לא הרשו לעלות יהודים לארץ. יעקב הסכים מיד ונסע עם קבוצתו לחוף אשדוד(חוף ניצנים על פי ויקיפדיה) אשר שם המתינה האוניה. כאשר נקשר חבל האוניה לחוף והחלו בהורדת העולים בעזרת הקבוצה היהודית- חג מעליהם מטוס בריטי וגילה לבריטים שאוניה בלתי חוקית מורידה עולים. לאחר זמן קצר החלו תגבורות שוטרים בריטים להגיע ולמנוע את המשך הורדת העולים. אז החליטו כל הישראלים לאות הזדהות עם עולים אלה- להתערבב בין העולים בכדי שהבריטים לא יבחינו מי עולה ומי תושב ותיק. הבריטים החליטו לשלוח את כולם כולל את סבא רבא שלי לקפריסין. הבריטים השאירו אותם במחנות שבעה ימים. בפרק זמן זה חקרו הבריטים מי ותיק ומי עולה, ולאחר פרק זמן נוסף הוחזרו מספר ישראלים הביתה בניהם היה גם יעקב והחלק הנותר נשאר בקפריסין ושוחרר אחר כך