חלק א - ראיון

המרואיין הוא אבא שלי, ראיינתי אותו בביתו שבתל אביב ובחרתי לראיין אותו כי הוא אחד מהאנשים הכי קרובים אליי.

1. מי הייתה מצרים שלך?

שעבדתי בעבודה שלא אהבתי, משפטים ולאחר מכן היי-טק. לבסוף החלטתי לעבוד כעצמאי בעיצוב פנים, העבודה שאני אוהב לעשות.

 2. מי היה פרעה עבורך?

אני הייתי הפרעה שלי.

3. תסביר, איך היית הפרעה של עצמך?

לא אפשרתי לעצמי לבחור במקצוע שאהבתי, פחדתי שלא תהיה לי פרנסה ושאני לא אצליח.

 4. מה הייתה "עבודת הפרך"?

לעבוד, להביא פרנסה ולא ליהנות מכך. לדעת שיש משהו אחר שמתאים לך.

 5. מה היה "סיר הבשר" (=הפיתוי חומרי) שכמעט השאיר אותך ב"מצרים"?

המשכורת הנהדרת שהייתה לי, התנאים המצוינים והיחס הטוב שקיבלתי מהמנהלים שהעריכו אותי.

 6. מי היה משה עבורך? כיצד הוא היה ה"מושיע" שלך?

אני, אחותי, קואוצ'רית וחבריי הטובים.

7. אילו קשיים ו'ניסים' היו לך בדרך?

הקשיים הם החשש שאני לא אצליח ושלא ייכנס כסף הביתה, והניסים הם שידעתי שאני טוב, והיו כל מיני "סימנים" שאמרו לי לשנות את דרכי בחיים, למשל ביום שעזבתי את ההיי-טק קיבלתי פרויקט גדול בעיצוב פנים.

 8. מה היו החששות שלך?

שלא תיכנס עבודה חדשה, כי הייתי עצמאי, שלא ייכנס כסף, שלא יישלמו בזמן, שיהיה לי פחות או יותר מדי פרויקטים.

 9. מה היו הציפיות שלך?

היו לי ציפיות לכמות הכנסה מסוימת לחודש וכמות הפרויקטים בחודש.

 10. איך הסביבה שלך הגיבה ל"יציאת מצרים" הפרטית שלך?

תמכו ופרגנו.

 11. מי תמך בך?

משפחתי וחבריי.

 12. מה זה בשבילך להיות "בן חורין"?

רוב הזמן להרגיש שאני כלל לא עובד, כי אני נהנה מהעבודה למרות שאני עובד מאוד קשה.

 13. במבט לאחור, כיצד 'יציאת מצרים' שלך השפיעה עליך? האם היית פועל/ת אחרת?

אפשר להגיד שהתחלתי לחיות.. לא הייתי פועל אחרת.

 14. האם אתה עומד בציפיות שנתת לעצמך?

כן. אני עומד בציפיות ובמטרות שהצבתי לעצמי והכי חשוב- אני נהנה מעבודתי.